|
נותרתי מביטה אל הגן הלח
כיסופים וערגה אל מחוץ לצוהר.
מחכה שישוב, אף שמעולם לא הלך,
כאילו הובטח לי למפרע הנוהר.
ורביבים נספגים אל השביל הצר
עת יורדות בגני דמעות הצער.
מפנה מבטי הדואב לעוד רגע קצר -
ואין איש בשער.
(יוני 2006) |
|
|
"אמרו לי תלבש
מכנסיים צמודים,
ניתן לך גיטרה
קטנה ומוזרה וכל
החיות יאהבו
אותך.
אמרתי לא
מספיק.
אמרו, בסדר גם
כל הבחורות
יאהבו אותך.
אמרתי ואללה
סבבה, ועכשיו
אני המתרומם של
המשחק הזה."
מתוך סדרת
ראיונות בארבע
עיניים עם
גיבורי טליסמן -
הזמר הנודד. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.