פתאום צמרמורת
תופס מונית בגשם
מריץ תמונות קפואות בראש ומעשן
פותח קצת חלון
ומקווה מאוד ש
לא תשכחי אותי אחרי היום הזה
פתאום צמרמורת
עשרים שנה אחורה
חיוך קטן חושף שיניים לבנות
סוחבים ארגז קרטון
מלא אבק וקסם
סיימנו להרוס, עכשיו אפשר לבנות.
כמו סרט נע, תמונה תמונה
עוברות שנים של מציאות
כמו על מסך קולנוע, ואני צופה.
כמו גבר זר, מרגיש מוזר
זה לא אני וזאת לא את
יש בני אדם שונים בסוף הדרך.
פתאום צמרמורת
עכשיו נטרקת דלת
שרידי שינה טרופה על הרצפה
מפעיל "מבט לחדשות"
שותק ומחפש את
התחזית, אולי יודיעו על סופה. |
