את עיזה הכרתי ממש בכניסה לבית פג'אר, היא פשוט הקסימה אותי
מהרגע הראשון, כל הכבשים הלכו אחרי הרועה כמו עדר ורק עיזה
זרקה זין וזזה לצד.
הרועה צעק לה "עיזה..." והיא אמרה "מממ" תמים כזה, כאילו היא
לא מבינה מה לא בסדר. והוא המשיך לצעוק עליה "עיזה, אמרתי שני
טורים..." והיא - בשלה, המשיכה לזוז עוד הצידה ובשביל לעצבן
אותו היא אמרה עוד פעם "מממ...". הוא באמת התעצבן והתחיל
להשפיל אותה לפני כל הכבשים, "מה 'מממ...' מה 'מממ...' תחזרי
לטור כבשה!" והריץ עליה בדיחות על זה שהיא שמנה.

יש רועי צאן שינסו לפתח לכבשים שלהם את האישיות,
ויש רועי צאן שפשוט יגזזו להן את האישיות כשהיא רק מתחילה
לצמוח.
לעומת זאת, יש כבשים שילכו עם כל העדר ויש גם כאלו שלא.

כבשים זה עם שונה לגמרי מאיתנו, יש בהן משהו תמים וטהור, הן
ילכו אחריך במסירות נפש, בשלווה ובאהבה לא חשוב לאן.

אני הבטחתי לעצמי שאחרי הצבא גם אני אהיה רועת צאן.
ואני אפתח לכבשים שלי את האישיות עד שתהיה כגוש צמר גדול שיחמם
אותי כש קר.