גיל ספיר / העבד |
שוט ביד וחגורה
צועקת "לקק את עקביי"
ומצליפה בי ואני צועק איי
ביריות ותחתון שחור
החדר חשוך רק מהנר בוקע אור
קושרת אותי באזיקים
ואני להכל מסכים
בועטת בגופי העירום
דורשת שאענג אותה כמו חלום
פיטמותיה הזקורות
יפות מכל האחרות
שפתיים חיצוניות שפתיים פנימיות
ודגדגן בפנים שמחכה לנגיעות
איברי הזקור עומד ללא רבב
חודר אליה רק שלא יכאב
גניחותיה יבבותיה שיר קסום לאוזניי
וביחד נגמור, הכאב היה כדאי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|