אבנים, אבנים
כמו מכתב, כמו עוד סתיו, מבכים
את הדיו שיבש
את אותם העלים.
שיבולים, שיבולים
איך קמלו? איך יבשו? תם אביב.
רק חציר נערם
מול אותם הבתים.
ואנחנו כאן מזמן
מבכים כשזה נגמר
כשאין בנו כח למחר.
אבנים, אבנים
כמו עכשיו, כמו מחר, משטים
במרחב שניטש
באותם ההולכים.
אנשים, אנשים
בא שרב, איך נגמר האביב.
ורק זה שכמש
כעלים עוד יבין...
ואנחנו כאן מזמן
מבכים את המחר
כשאין בנו כח, זה נגמר...
שיר שנכתב לרגל מצבו הקשה מאוד של חמי והוא עדיין צעיר.
שיר שכתיבתו הושלמה ב- 24.07.2006
הנוגעים בדבר לא ראו אותו וזאת כדי לא
לגרום לפרץ רגשות מיותר...
שלא נדע צער חברים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.