[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אלברט שבות
/
על מתמטיקה ומלחמה

בתגובה למאמר של אביתר בן צדף "מלחמה ללא שם בנתיים-
סיכום".


http://www.global-report.com/a.php?c=eviathar&a=99&rc=eviathar




משהו לא מסתדר לי בסדר החשיבה שלך, אביתר בן צדף, משהו לא
מסתדר לי בסדר החשיבה שלנו, משהו כאן דפוק מהיסוד, ואני
משתמש במילה הצחה והנכונה ואינני מתנצל עליה. אתרי החדשות
מלאים במאמרים וניתוחים אודות המלחמה הנוכחית; מקצתם נבונים,
מקצתם בינוניים ומטה; אחרונים אלה ממלאים את חלק הארי של
העיתונים המפורסמים של המדינה, כמו ידיעות, מעריב ואף הארץ.

ברם אני מדבר על האתרים הרציניים, כמו חדשות מחלקה ראשונה, אני
קורא שם מדי יום מאמרים וניתוחים מחודדים אודות המלחמה
המתחוללת עכשיו בצפון; כמו כן אני קורא ניתוחים מבריקים באתר
המנודה דבקה, ועוד אני קורא את ההתכתבות הפנימית בין חברי
הפורום לאזרוח ותחקור של מילשטיין, נחשפתי להרבה מאוד ניתוחים
ענייניים ומבריקים, חלקם אף נשאו תווית מיוחדת מזווית מקצועית
זו או אחרת, כמו דעותיו המלומדות של ד"ר עמיקם, או ד"ר
מילשטיין, או של גיבורנו המקומי חזי דחבש, והיום קראתי את
המאמר הכוללני הזה של אביתר, ועליו נפל הפור לזנבו באבחנתי.
אכן המאמר של בן צדף מותיר את הרושם המושלם הכוללני, הסיכומי,
שבא לכסות לכאורה את כל חלקי התמונה...

ובכן מהו הדבר שלא מסתדר לי?
קשה לי לתת כותרת לאבחנה שאני הולך לשרוד בפניכם, קשה לי
לסכמה במשפט פותח אחד שממנו והלאה תובן כוונתי, כי אני מדבר על
אבחנה פשוטה בסיסית, כה בסיסית, כמעט פרימיטיבית- מעין אבחנת
המתיקות של הסוכר, או המליחות של מלח סדום. בבית ספר למשל,
מלמדים כימיה ותנ"ך ומתמטיקה והיסטוריה והרבה מקצועות ומדעים
מדויקים ועיוניים, כך שכל אחד מהמקצועות האלה פונה אל תחום
מסוים ומוגדר, ונתחם בחוקים ותורות ואפיקים משלו... מה למשל
בין שיעור אלגברה לאזרחות לאנגלית לספרות ללשון? כל מקצוע עולם
ומלואו, והרושם הנלווה לכאורה הוא, שאין שום זיקה בין אלגברה
לאזרחות. ולפעמים מקצוע אחד מסתעף למספר מקצועות שבשלב כלשהו
מתפצלים ונבדלים למקצועות שונים שאין שום זיקה וקשר ביניהם,
כמו מתמטיקה ואלגברה והנדסה. כולם נולדו לכאורה מאימא
"מתמטיקה" והיום הם עצמאיים בני עצמאיים.
אולם, וכאן מגיעה האבחנה הפשוטה, הפרימיטיבית שלי: לכל
המקצועות הללו מקור אחד או אם תרצה- מכנה משותף הכרחי אחד, ואם
נתעמק קצת- נגיע ליותר מאחד: כל המקצועות פונים אל התלמיד
האנושי, היינו כל המקצועות מדברות בשפה האנושית, בהגיון
האנושי, זה במישור הכללי. אם נתעמק יותר נגיע למקור ממנו
התחילו כל המקצועות והמדעים והתבונות והשיעורים: מהאלף בית
גימל דלת, ואחד המורים שלי היה נותן בהם סימנים: אבגד, הוז,
חטי, כלמן, סעפץ, קרשת. כלומר, לא ניתן לשער שאחד המורים של
אלגברה, ייכנס לכיתה ה' לתת את שיעורו, כאשר אינו בטוח
שהתלמידים שעומד להרצות בפניהם הם אנושיים, או שאינם יודעים את
האלף בית, או שלא למדו את לוח הכפל או לחבר לחלק להכפיל. הוא
יודע במאה האחוזים שכל המידע הזה קיים בפועל ונמצא, וממנו הוא
מתחיל לתת את הרצאתו אודות האלגברה- שאף פעם לא נפלה עלי טוב.

לא ניתן להעלות על הדעת מצב אחר או תמונה אחרת. לא ייתכן גם
שאותו המורה של אלגברה ייכנס בטעות אל כיתה א' ויתחיל להרביץ
בהם את תורותיו הנאורות; ולא כי תושבי כיתה א' רפויי שכל
חלילה, כי אם בגין החובה להיות נאמן לשרשרת המידע וחוקיה:
לחברים בכיתה א' חסרות, בשרשרת המידע, מספר חוליות שבלעדיהן לא
ניתן להכניס את שיעור האלגברה, זה כל הסיפור.
מכאן אני מגיע למסקנה הבסיסית הזאת: חובה עלינו להיות נאמנים
לשרשרת המידע, ולא לבגוד בה ולא בחוליותיה הפרימיטיביות. כל
מידע יש לו את האימא שלו ואת האבא שלו והדוד והדודה והאח
והשכן, אין מידע "ממזר" בודד ללא אבא שאינו מנוי על שרשרת מידע
כלשהי, אפילו החלקיק נגזר משרשרת מידע וגם האטום והאלקטרון.

עוד מסקנה משנית אני מסיק מזאת: אינני יכול לדבר על מידע
כלשהו, ואינני יכול לנתח מידע כלשהו, ואינני מורשה לבחוש במידע
כלשהו ולהכניס בו את האף ואת האצבעות והלשון מבלי לקחת בחשבון
את שרשרת המידע עליה מנוי וממנה נגזר; כי שוב: לכל מידע אבא
ואימא ודודים וידידים ושושלת אצילה וטבעית.
עלינו לצאת אפוא מנקודת קביעה זו: כל חלקיק-מידע הינו חלק
משרשרת-מידע, וכל חלקיק-מידע חי בטבעיות בתוך שרשרת המידע
המנוי עליה. על אותו הדרך נמצא את שרשרת המידע כיחידה המנויה
על שרשרת מידע אחרת, ומהווה חלק אינטגראלי ממנה. אך דיינו כאן
להבין את המסקנה הבסיסית הראשונה (הפרימיטיבית): אין מידע
יתום, אין מקצוע יתום, איננו יכולים לנתח תופעה מסוימת ולשפוך
מידע כמים אודותיה ללא הזיקה הטבעית לשרשרת התופעות שהיא מנויה
עליהן; הניתוח שלנו אודות התופעה חייב להתקיים במסגרת שרשרת
התופעות שהיא מנויה עליהן. איננו יכולים לדבר על תופעה זו או
אחרת כישות עצמאית; אין שד כזה בנמצא. איננו יכולים להתייחס
למידע זה או אחר ללא המסגרת הכללית שהמידע הזה מנוי עליה;
במילים אחרות: איננו יכולים לוותר על חוליה זו או אחרת בשרשרת
המידע; איננו יכולים להתמקד בחוליה זו ולהתעלם מחוליה אחרת,
הראיה שלנו חייבת לקחת את הפנוראמה הכללית בכדי שהניתוח שלנו
יהיה ניתוח אנושי ולא משהו אחר שאין לו שום קשר אלינו, האדמים.
נכון לציין שבמקרה השני של ניתוח לא אנושי בלתי תקין, אנו
מזלזלים באינטליגנציה האנושית, אך מעבר לזאת אנו מדרדרים את
עצמנו לתהום תימהוני, שמעתם פעם על משחק המילים הזה? שמעתם על
"תהום תימהוני"?  
הבה נראה אם הניתוח שלנו מתנהל באופן תקין, אנושי, ולא באופן
אחר שאין לו קשר אל האדם באשר הוא. בואו ניקח להדגמה את
המאמר-קורבן שנפל עליו הפור באקראי. אנחנו עם המאמר המושלם
הכוללני של אביתר בן-צדף.

אביתר בן-צדף:

... לפיכך, במלחמה הנוכחית, אנחנו עדיין בשלב הכנת היעד. כדי
לנצח, יצטרכו מקבלי ההחלטות להכניס כוחות קרקע לפעולה על אדמת
לבנון, וחיזבאללה - יחד עם תומכיו התמימים (אני מקווה) בישראל
- כבר מפחידים את העם בישראל ואת הנהגתו, ומנסים לסכל את
הניצחון על חיזבאללה.


אלברט שבות:

המידע שיש לנו אודות המלחמה מורכב ממספר חוליות, וכפי שסיכמנו,
יש לקחת את כל החוליות בחשבון הכללי- בכל ניתוח שלנו אודות
המלחמה המתחוללת. רק כך נוכל לנתח ניתוח אנושי, ולא להידרדר
חלילה במדרון התימהוני; סיכמנו, נכון?
ובכן המידע שבידינו מורכב מהחוליות הללו:
1 חיזבאללה לא נולד בחדר הצדדי וגם לא מרוח הקודש... הוא
נולד מיחסי מין מלאים וחוקיים בין התנועה השיעית האסלאמית לבין
מדינת איראן.
2 כהורים טובים ואחראיים, איראן חימשה את בנה חיזבאללה,
במטרה שיתפוס את מקומו הנכון לו במשפחתו הרחבה, השיעית
האסלאמית. תהליך החימוש הזה נפרש על פני העשור האחרון.
3 סוריה, וסיבותיה עמה, חברה לאיראן באינטרסים שלה באזור,
היינו בחימוש חיזבאללה במלחמתו נגד ישראל.
4 לאיראן שאיפות מוצהרות למחוק את ישותנו, הן באמצעים
קונבנציונאליים והן באמצעים בלתי קונבנציונאליים; והם פועלים
בגלוי בשני המישורים.

שרשרת המידע שבידינו, מורכבת אפוא מארבע החוליות לעיל; אולם
הניתוח של אביתר בן-צדף מדבר על מידע אחר שאין לו שום קשר
לארבע החוליות האלו: הוא מדבר על מלחמה נגד חיזבאללה לא נגד
איראן (וסוריה); הוא מדבר על ניצחון נגד חיזבאללה לא ניצחון
נגד איראן (וסוריה), ובמאמר שלו מצביע על סדקים בניהול המלחמה.
נוצר הרושם כאילו: תקנו את הסדקים האלה ונצחו את המלחמה!
הדבר היחיד שבן-צדף השכיל להצביע עליו נכונה הוא, מצב ישראל
במלחמה.
יתכן ולא הבנתם אותי...
והלא כל ילד יודע את כוונות איראן ואת המצב החם בגבול עם
סוריה ואת מי שעומד מאחורי חיזבאללה. מה חידשת לנו, יקרא
הקורא! מה אתה רוצה מהחיים שלנו, יגיד המגיד - שלא נילחם
בחיזבאללה? שלא נצביע על הפשלות במלחמה נגדו?
למגיד הזה אגיד, לא הבנת אותי, ולא תבין אותי. בגלל מגידים
כמוך ברחנו מלבנון, וחזרנו אליה, והתנתקנו והתכנסנו וכל השאר.
(ולא כי עשינו שגיאות פה ושם, אלא כי קיפצנו בתוך שרשרת המידע
שבידינו; וגם זאת אינך מבין ולא תבין, אך אני מזכיר את זאת
לתיעוד).




את זאת ביקשתי להגיד: אנחנו צריכים לדרוש מעצמנו לחשוב באופן
מסודר. ישראל לא חשבה באופן מסודר, וגם עדיין היא ואנשיה
ומנהיגיה ממשיכים בזאת; והשיא הוא שגם הרמה האינטלקטואלית
כבר נתקפה בבעיה הזאת וויתרה על סדר חשיבה מסודר, מה שמסמל את
שיא ההידרדרות.

אם תרצה להגיע אל סדר החשיבה המסודר, פענח את הסדר הבלתי
מסודר; דרכו תוכל לעלות על אם הדרך. מה שהביא למשל את ישראל
לצאת מלבנון עם הזנב בין הרגליים הוא ס.ח.ב.מ: סדר חשיבה בלתי
מסודר
. ברם, חשיבה מסודרת הייתה מנחה אותנו לזאת: קודם נציל
את הגאווה הלאומית שלנו, ואחר כך כל השאר.
גם בתוך "כל השאר" יש סדר: קודם נבטיח את ביטחוננו וביטחון
צפון מדינתנו, ואחר כך כל השאר.
"כל השאר" האחרון גם יש בו סדר מדויק, כמעט מתמטי: קודם נאתר
את מקור הבעיה. אין כוונתי את חיזבאללה, אלא את מי שמחמש אותו
ומפעיל אותו (מי מפעיל את צה"ל?), ואחר כך כל השאר. אם היינו
מגיעים לשלב הזה בסדר החשיבה, חיזבאללה לא היה מגיע לשלב
הנוכחי, וגם מי שעומד מאחוריו לא היה מגיע אל השלב הזה; אני
מדבר על איראן: היא לא הייתה מוציאה את שאיפתה מהכוח אל הפועל,
להגיע אל פצצת אטום שתחסל אותנו מהשורש, וגם לא הייתה מתכננת
לפני עשרים שנה את המלחמה הנוכחית, שתפסה אותנו עם התחתונים
בידיים- אפילו לא במקומם הנכון.
עוד דוגמה ל(סחב"ם)- סדר חשיבה בלתי מסודר: הטיפול בבעיית
הקסאמים; נעשה את זה הפעם קצר ולעניין:
מה שהביא את ישראל לאבסורד של קבלת עול הקסאמים בהבנה אל תוך
אשקלון, זה קבלת עול הקסאמים בהבנה אל תוך שדרות, זה קבלת עול
הקסאמים בהבנה אל תוך הקו הלא ירוק- היינו התנחלויות, וממנו
בהבנה אל הקו הירוק. ואת ההיגיון הזה נסראללה קלט: קודם מטולה,
קריית שמונה, אחר כך נהרייה, צפת, טבריה, עכו, אחר כך עפולה,
זיכרון, אחר כך חיפה, ואתמול הוא הכריז על נתניה, ואחר כך
הבטיח עוד שלב - פנימה פנימה מנתניה. מי לימד אותו את סדר
החשיבה הזה?
תשובה: הסחב"ם שלנו, היינו סדר החשיבה הבלתי סדיר שלנו, שאפילו
אנחנו הכרזנו עליו ברדיו: דיר באלאק אם תגיע לחיפה! זו תהיה
קפיצת מדרגה. מישהו זוכר את המונח הזה? רק לפני שבוע השתמשנו
בו, מהיכן מקורו? מי אחראי על יצירתו? מי הפיח בו תוכן?
- לא לא ניחשתם. לא אנחנו ולא אולמרט ולא שום דרג צבאי. זה
הסחב"ם!    

עוד דוגמה לסחב"ם, יש ברוך השם הרבה דוגמאות, בשפע: מה שהביא
אותנו לרעיון המשפיל של ההתכנסות (מישהו חשב על המשמעות
הדיכאונית של המילה?), זה ההתנתקות, זה הגדר- שגדר תשמור עלינו
מאויבינו; ולמעשה הכול מתחיל ומסתיים בנתון אחד: מה שהביא
אותנו לכל השלבים המדכאים והמשפילים האלה, ומה שהביא אותנו
לרמה מנהיגותית נחותה כזו, ומה שהביא את מדינתנו לרמת שחיתות
לאומית כזו, זה שלא שמנו לב מעל ההתחלה לנקודה שהתחלתי בה:
הגאווה הלאומית שלנו. קודם עלינו להציל את הגאווה הלאומית
שלנו, ואחר כך כל השאר; ואפילו הבורסה והקניונים והחינוך
והתורה יבואו אחר כך.

ומה אנחנו אומרים ומאמינים בפועל עכשיו? בואו נטפל בבעיית
חיזבאללה וננצח! ואחר כך יבוא תורה של סוריה ואיראן והאיום
הקיומי וכל השאר. ואני רוצה לשאול כל אחד ואחד שאלה: אתה מאמין
לעצמך? מישהו מאמין לך? אנחנו מאמינים לעצמנו? אנחנו הולכים
אחר כך להתכנס, חביבי, ולבדוק את מדד הבורסה שלנו.
ואיפה הגאווה הלאומית שלנו?
היא נשכחה בין הכיסאות; זאת כי אין לעמנו היקר סח"ם אלא סחב"ם.
משאיר לכם לפענח את ר"ת האחרונות.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אולי תעזבו אותי
כבר?






אפרוח ורוד אחרי
שכבר נשבר לו.


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/5/07 3:08
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אלברט שבות

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה