בדיוק כשנדמה לך שאין לקיומך סיבה,

בדיוק כשנדמה לך שאין ולא תהיה לך מטרה,

קצת אחרי שאתה מביט במראה וחושב לעצמך: "איזה אפס",

דווקא אז הגלגל מחליט להתהפך והמטוס מתחיל להמריא,

דווקא אז אתה מתחיל לחייך ולשיר שירים שמחים,

כי בדיוק כשנדמה לך שהחיים הם דבר מיותר עבורך,
דווקא אז אתה פוגש אותה - הנערה הכי יפה ומלאת תשוקה שיש:
התקווה.

אחרית דבר, פנייתו של ברוס אנדרסון אל הקוראים:

תמיד כשאתם למטה, תזכרו שזה רק זמני. אתם עוד תחזרו להיות
למעלה, והחיים יחזרו לחייך אליכם.

אל תאבדו תקווה, אף פעם. כל אחד הוא עולם בפני עצמו, והחיים הם
אכן המתנה הכי טובה שקבלתם.

חיים רק פעם אחת, אז חדלו להטריד את עצמכם בשטויות, שגם ככה
חולפות. שמעתי שזה גם לא עושה טוב לעור הפנים!

באהבה,
ברוס אנדרסון