סלבריטי
585 תוצאת על שמך, אם להסתמך על הנתונים של Google.
585, אתה קולט? זה המון! ועוד עם שם כמו שלך- אי אפשר לטעות
ולקבל מישהו אחר. מתערבים שעד לפני שבוע שמך לא היה מניב אף
תוצאה? אולי את אתר ה"סטריט-בול" של ירושלים.
ומכל מקום נשקפות פניך. איזו תמונה בחרו לך! טוב, אתה בחור
יפה, נגד זה אין מה לעשות. רק חבל שזו תמונה שלך טירון צעיר
(לא, בבקשה אל תרביץ לי שקראתי לך צעיר!) עם כומתת בקו"ם
ותגיות טירונות. אולי הייתי צריכה להביא את התמונה שלך יושב
אצלי בחדר עם הגיטרה החשמלית שלי. לפני חודש התפרסמה תמונת
הצוות שלך ב"במחנה", שלחת לי הודעה שאתה סלבריטי. ועכשיו?
סלבריטי-על! החיוך שלך מעטר כל חלקת דף (ממשי ואינטרנטי)
פנויה.
אמונות תפלות
שלושה ימים לפני שזה קרה, שלחתי לך הודעה. ידעתי שהיחידה שלך
לוקחת חלק בעניינים וביקשתי ממך להיזהר ולשמור על עצמך. "אל
תדאגי", ענית לי, וצירפת את הסמיילי הקבוע שלך, הקורץ. דאגתי
בכל זאת, אז מה? זה עזר לי במשהו? שמרתי את ההודעה נגד עין
הרע, ועכשיו אני תקועה עם הודעה בסלולרי, שאני פשוט לא מסוגלת
למחוק. "הודעה מעולם אחר" ממש.
עצב
אני לא יכולה שלא לתהות מה היית אומר על כל מה שאמרו עלייך
כולם. מחלק גדול של הדברים היית סביר להניח צוחק, מהנהן בהסכמה
לפעמים, ללא ספק מרים גבה מדי פעם. שמת לב כמה אנשים היו? בכלל
הכרת את כולם? כל הזמן אני חושבת מחשבות טיפשיות על עצב - למי
יש "זכות" להיות עצוב, למי פחות. ואיפה אני ממוקמת בסולם? אני
מסתכלת על המשפחה שלך, הצוות, החברים מהמכינה ומהמושבה ומרגישה
שקטונתי. אני יודעת שזה מטופש, אני יודעת! אבל אני לא יכולה
להשתחרר מזה. כך או כך, עצוב לי מדי.
