|
לא אכבס לך מדים
לא אכין ופל מצופים.
רק אשב ואחשוב
אסתכל על תמונותיך הרבות
הן עוד בחדר על קירות.
רק אשב ואביט
המכשיר כבר לא יצלצל
איתך היה אור-ועכשיו צל.
רק אקשיב לשקט
לא אחכה לשובך באור ראשון
לבדוק אם שכבת לישון.
רק אכבה את האור
אראה אותך בתמונות
תמיד בפנים מחייכות.
רק עיניי עצובות
עוד כמוך לי לא יהיה
עם צער כזה איך אחיה.
רק אשכב ואחכה
יקירי עם מותך ללא עת
גם חלק ממני מת.
למה אתה עלית אלעל ?
זאת את מי אשאל |
|
|
ילד, אל תתחצף
אליי, אני מורה
כבר 32 שנה
וכנראה שאם עוד
לא הייתי המורה
שלך, אני אהיה
מתי שהוא."
(יודית, אמא של
נוי-נוי, נכנסת
בילד בן 7 שבסך
הכל שאל אותה מה
השעה) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.