|
ברחובות שאנו הולכים
הפרחים נראים בוכים
ביערות שאנו מטיילים
העצים כבר לא גדלים
לאהוב אנו יודעים
אך בלשנוא אנו גדולים
אז נשתנה ונראה
נשפר ונבנה
עולם חדש
שישפר ת'מרגש
פיית השמחה
מתי תבואי
תני לי נחת ושלווה
אור כשצריך
וחושך כשעייפתי
שלחי לי אהבה...
להרגיש את אור הכוכבים
מאיר אל תוך הפנים
לראות את העשבים
גדלים ופורחים
שלא יהיו עוד כואבים
שיהיו שמחים ואוהבים
אור של זריחה בבוקר
שיסמל אהבה ואושר
שמים כחולים
והרבה עננים |
|
|
אבל זו היתה רק
פליטת פה!
חזור!
סבתא של אפרוח
ורוד יורקת עליו
בטעות את שיניה
התותבות תוך כדי
שיחה,
ומתפלאת שיש לו
פתאום משהו נורא
נורא חשוב לעשות
בבית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.