משול אני לגזע עץ ביער
אשר זה מכבר הלכו שורשיו
עומד ומחכה אל רוח הצער
שתפיל אותו בקול רעש נרעד
יישכב הוא שם מחכה אל הטחב
שימית את ליבו וכל ענפיו

שומע לא שוכח לרגע
איך אמרת לי פתאום
אתה נותן בי רוח חיים
לו רק היית יודעת
שמאומה גם בי לא נשאר
מרגיש ריקנות שוכב לי ביער
מחכה גם אני
רוצה את הטחב
הן לא תדעי
הנה אני
מצטרף אל השאר לאיטי
אוהב, נשאב, נרקב.