לאה ברץ / זה האיש |
ירד
ועטר את ראשי
לא הייתה חציצה
וילדים ברחבה
צעקו:
"זו האישה"
וחברו לנערי דוד
חבורה אחת גדולה
הלכה וקראה:
"עלי קרח"
וידעתי
מה אביא בעת הזו
הן לא נביא אנוכי, לא בת נביא
ידי ריקות
ושפתי יבשות.
אולי את דם לבי השותת
שאריות
המנחה שלא רצה בה האל
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|