קירות בוהים בי
מסתכלים עליי באי אמון
שאני לא אמורה להיות ככה
אני אמורה להיות אחרת
נורמלית, רגילה אולי
רואים אותי, מתרחקים
הקירות
הם לא רוצים להיות קרובים
לא רוצים להיות הקירות שלי
של החדר שלי
שיהיו של מישהו אחר
הקירות.
בוהים בי בלבן
מתרחקים, קצת מפחדים
ממני, כנראה
רואים שאני מפנה עליהם מבט
אז הם הסתכלים קצת הצידה
אבל רק קצת
שלא יראה מוזר מדי
מוזר הם חושבים,
רואים וחושבים
מוזר.
אם הם לא היו קירות
הם היו בורחים ממני, ממזמן
כי לא נעים להיות
ליד מישהי כזאת,
עם רגשות
הם יודעים, הם קירות
לבנים, צבועים לא מזמן
בלבן, נקי
ארבע קירות בוהים
מוזר הם חושבים
מישהי כזאת
שיש לה רגשות
ועוד כאלה, מוזרים
לא רגילים...
שלא אמורים להיות לאנשים