|
שנינו מחובקים מסתכלים על העמק
תראי כמה הוא ירוק אולי הוא מצויר
יותר חזק לפתע את לוחשת
העננים יוצרים איים של תאורה
שנינו מחובקים מסתכלים על העמק
זזים מצד לצד בשבילך זה מן ריקוד
בוא לצד שני אומרת או שואלת
ואני נטוע במקום כמו אחוז דיבוק
אני עכשיו עומד ואת על הידיים
מהתיק באומנות שולפת מצלמה
בוא נישאר בני 20 לנצח
החיים הם הפסקות מן השגרה
שנינו מחובקים רואים הכול בערך
האתמול נמחק ולא קיים
"מה השעה?" שואל עובר בדרך
תראה את קו האופק הזמן שם נעלם |
|
לא אכפת לי מה
הם רוצים.
- פינת האנטיפת,
מוגש בחסות שפן
קטן והתנועה
לשחרור האפאת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.