אנשי האמצע
לא מתרגשים מדי
פעם חשבתי לא חיים מדי
שקטים

לא טורחים לתקן מדי
להסביר מדי
להתרעם מדי

החיים לא חגיגה אך גם לא
טרגדיה יוונית

שום דבר לא מוציא אותם מהכלים
הם יודעים שלמטבע שני צדדים

הם... חיים

ואני כל כך פחדתי להיות
אמצע
לא בוכה מדי
לא שוחה מדי
בדם הדרמה
ושואלת "של מי זה לעזאזל?"

רק מפזרת אותי לכל עבר
וכורתת בריתות של ביני לבין
הבינה
שחשבתי שצברתי מכל קיצון
עד קצה גבול מחשבתי

ככה שקט שם כל כך
זו כניעה אמיתית
למינורי
לפשוט
לא למאסטר

לכוס קפה בבוקר.
לעקירת עשבים שוטים בגינה
מוזיקה
הפרחת בלונים מסבון
על שביל אחד באמצע