עד שזה יהפוך להד עמום במסדרונותי.
פעימותיו יחלשו
הרעדותיו יפסקו
רצונותיו להרוס את מגדל הקלפים יושתקו בחיוך מתנצל.
לבסוף אף הוא יצטנן ויתאפל.
אפילו הוא, הייתם מאמינים;
הלוך וקבור, הלוך והסתר-
אל עומק הבור
אל הרקב המפעפע.
וישתקע.
ויחכה להזדמנות לחזור.
עד שזה יהפוך לעד דומם של מיתותי
שישקע לאט, בקצב שלי כבר אבד,
ילך וישתקע, הלוך ושקוע
עמוק בעיבורי מסדרונותי
אל האפילה הקרה
שם שלדים, גלדי-שרעפות וגלדים של הגוף
הקורס
אמיתיים בכאבם,
יורדים עמוק
הלוך
ושקוע
כשקוע התער
בבשר התינוק.
עוד ניצחון קטן בדרך
להפסד המתוק- |
