לפעמים מבטה עשן
עיניה מזוגגות.
דווקא אז הכי אמיתי יוצא.
מעבר לאישון, לסורגים, אם נציץ
נבחין שהסוהרת מתאכזרת לאסירה
שבפנים
אוהבת שאנשימבחוץ משתאים
כשהסוהרת מצליפה
ייסוריה גוברים
כשאנשים אינם שמים את ליבם אל ייסוריה.
מדיה-שרוולים ארוכים.
היום היא עוטה כפפות ארגמן רועדות,ויורדת בשביל המתעקל
אל גן. (אבא טמן הזרעים,
לקח מהגנים של אמא)
פה יש לה כוח.
יומיום היא עובדת, עקבית, מלאת מרץ,
בהכנסה עוקרת כמה עשבים לארצויים
שפרחים להם שפתות שני והן פשוקות
באזהרה
ואז נפנית אל המלאכה - לוקחת איזה מזמרה מזדמנת
יושבת על רצפת החדר במקום שאפשר חצי
לראות כשהיא מביטה בסבך העבות שמצטמח לה בפנים
ובוכה. היטב. ואז גוזמת
בורידים עומלת לחתוך-
בינתיים ברדודים.
מחר היא תקום ותשאף את העשן המתוק
בפנים שריפה משתוללת. |
