שקט. שקט. אני מחפש שקט. מעיין של שקט, הרגיעה נובעת ממנו.
וואקום של רגש ותחושה, עייפות האנרגיה הפנימית. גלים של רגש
גואים בי - עוברים מצד לצד, כמו כדורי פינג-פונג שפוגעים
בדפנות מוחי, דפנות בית-החזה שלי, בדפנות הנפש שלי. אני כל כך
מתגעגע, וראיתי אותה לפני דקות ספורות. אני כל כך רוצה לגעת,
ולא עברו יותר משניות ברוחי. המגע עדיין שם. אני רוצה לחיות,
להרגיש את גלי המוזיקה מרעידים את גופי - לגלוש על הררי צליל
עם גלשן של אלכוהול. אני רוצה לחבק, לנשק, להיות מסביבה
ובתוכה, ושתשמור עליי בחזרה. אני רוצה כל כך הרבה, אבל בעיקר
אני רוצה להפסיק. להפסיק לרצות, להפסיק את התהודה הפנימית
הזאת. לעצור, לעצור - למות, אולי למות.
אני רוצה למות, לפעמים. אני לא יכול להכיל את כל מה שבתוכי.
רעד עובר בעמוד השדרה שלי.
16-09-2005 |