ארבל הכרמלי / רסיסים |
ניסתה לפרוט בתמימות
על מיתר לבה
בלא שידעה.
רוח של שטות
שביקשה לגרש עצבות
אך נצבטה
בעצמה.
רוח של שטות
הצוחקת ביבבה
ומרעידה מיתרה
לשניה.
רוח של שטות
מתפזרת לרסיסי רסיסים
הסגירוה ביד המיתר
כשבויה לתמיד...
30/07/02
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|