[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ארבל הכרמלי
/
רמזי אישה

למה רוטטים כפתורי שדייך?
למה נועד העיכוס בישבנייך?
מהו אותו זיע טהור של כתפייך
וכל אש החמדה היצוקה במותנייך?

אל תאמרי: "זה סתם"
כי זהו מלוא העולם;
מלוא נשיותך המתמקדת
לשגר רמזייך לכל גבר.

אז כולנו, לך, אסירי תודה
אבל אני רוצה להיות אסיר תאווה;
לא להיות ניצב לפני מזבחך
אלא, להתענג על גופך.

ואז, אנשק עקבותייך,
אדלג אחר פלאותייך,
ביום ובליל אפעפע אוני ממקורך
וכל השאר - ישתרכו אחרי תעלומתך.

31/03/05







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
קשת יושבת לה
עכשיו בדירה
המפוארת שלה
בת"א ואני תקוע
כאן עם סלוגנים
משופצרים...


ענן.
כן, עדיין
ממורמר.


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/7/06 1:36
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ארבל הכרמלי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה