אתם שואלים, למה קראתי לבני חבקוק ולא יוסף, כשם אבי המנוח,
עליו השלום? זה - על פי מעשה שכך היה:
על יד חנותי הקטנה, רגיל היה לשבת יום יום חסן, סוחר ערבי. הוא
היה בא להתחמם בשמש בשעות הבוקר ואגב כך, היה מטריד אותי בכל
מיני שאלות, שכל כוונתן לבטל ולזלזל בתורתנו הקדושה. הוא מרר
את חיי בשאלותיו, משום שלא יכולתי לענות לו כחפצי. כי אני, סוף
סוף יהודי בגלות תימן והוא - מוסלם והשלטון איתו.
יום אחד סיפרתי לחסן על אברהם אבינו ועל מידותיו הנעלות ואיך
כרת איתו ה' ברית לאמור: "לזרעך נתתי את הארץ הזאת, מנהר מצרים
עד הנהר הגדול נהר פרת."
כששמע זאת חסן, התנפל עלי בחירופים וגידופים ואמר:
"כופר שכמוך! הרי כל מאמין יודע שאיברהים הוא כליל (ידיד)
אללה, הוא אבי כל המוסלמים ולכן אללה אהבו, הרי כך כתוב בקוראן
בפירוש! ואת מי הלך איברהים לעקוד, לא את בנו איסמעאיל?"
חסן המשיך לספר לי על כל האבות, הנביאים, המלכים: משה רבנו,
דוד המלך, שלמה המלך, ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל וכולם לפי דבריו
היו...מוסלמים. הוא התפאר בכך, שבמקום המקדש בנוי עתה מסגד
"אלחראם אלשריף" וגם מערת המכפלה היא בידם.
דמי סער בקירבי, רציתי להשיב לו תשובה כהלכה, אבל איך אפשר? הן
אם אעשה זאת, אמיט שואה על עצמי ועל כל קהילת היהודים. לכן
אמרתי לנפשי: "והמשכיל בעת ההיא ידום"אותו יום, לפנות ערב
הלכתי הביתה. מרוב עלבון וצער לא יכולתי  לאכול. לשוא הכינה לי
רעיתי יונה את המטעמים האהובים עלי. על משכבי התהפכתי ולא
יכולתי להירדם.
כיצד חסן יאמר על משה רבנו שהיה חלילה מוסלמי - ואני לא אוכל
לענות לו? לפתע נפלה עלי תרדמה.
בחלומי והנה הופיע לפני איש הדור בעל זקן לבן וארוך, נגע
בזרועי ויאמר:
"קומה בני והלכת אל חסן והעירות אותו ושאלת: האם גם אני
מוסלמי?"
"ומי אתה, איש קדוש?" שאלתי בחרדה.
"חבקוק הנביא." ענה האיש הניצב עלי.
הקיצותי ורוחי נפעמת ואומר, אלך אל חסן.
התלבשתי בחשאי, פן אעיר את יונה ואת ילדי ומיד יצאתי את הבית.
בחוץ היה חושך...רוח חזקה נשבה וממטרי עוז ירדו, אך בליבי לא
היה כל פחד.
מה לי לילה, מה לי חושך - הרי כתוב: "ורשעים בחושך ידמו".
רשעים - ולא שליחי מצווה.
במשך כל הדרך מילמלו שפתי פסוקים מן התורה. הגעתי לבית חסן,
דפקתי על הדלת פעם ועוד פעם והנה אני שומע את חסן עונה בקול
מבוהל ושיניו נוקשות זו לזו:
"מי אתה?"
"זה אני, סעדיה", עניתי.
"למה זה תבוא בחצות הלילה להפריע את מנוחתי?", ענה.
"אבקש את סליחתך, יא סידי", עניתי, "ורק שאלה יש לי לשאול
אותך: מי היה הנביא חבקוק?"
"חבקוק?"
"כן, חבקוק הנביא, אשר ניבא בימי יהויקים אשר ישב על כסא
יאשיהו אביו. האם גם הוא היה מוסלמי?"
"לא, חבקוק היה יהודי, כולם יהודים, גם איברהים ויצחק ויעקוב
ומוסא ואיוב, כולם...ועתה לך שכב במנוחה והנח גם לי לישון
ומעתה יהיה שלום בינינו. וכמו שאומרים הבריות: 'טאר א טיר
ומסאכום באלכיר' (העוף עף כחלום, ואתם תלינו בשלום)"
עוד באותו הלילה, נדרתי נדר, שהבן הראשון שיוולד לי על אדמת
הקודש, יקרא על שם הנביא חבקוק, שבזכות שמו ניצחתי את חסן.