חיים נוי / איזו עדינה |
שפתייך כה צרות ועדינות,
התוכלי לשפתיי הנושקות?
המכאיב אנוכי משקיקה,
עת נותן לך את זו נשיקה?
סלחי לשפתיי הנושקות
וללבי החושק בכל זאת.
הרשי לפרום כפתורייך,
חולצתך הן לחה עלייך.
הביטי בכפתור העליון,
עת יחזיק את חייו ברפיון.
הו כן כך טוב יותר!
האמיני לכלום לא חותר...
הן בחדר כרגע כה חם,
האין כך יותר מושלם?
כעת גם לכם ארשה,
שאתם תשלימו שיר זה...
25.3.06
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|