|
אביב אדם
כמישת חוליו
שרשי געגועיו.
צינת בדד
אפלת אור
פריחת שגיונותיו.
ניצן תוגות
ירקות אובדת
נובלת לנגה שיממון.
אביב קטפו
קטל נימיו
ופריחתו האחרונה |
|
|
מי שמביט בי
מאחור לא יודע
מי אני.
ומי שמביט בי
מלפנים גם סביר
להניח שלא יודע
מי אני, אני לא
מוכר במיוחד. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.