השמש
רכה ומכושפת
מעל מישור קר ודומם
מתחמם
שולחת קרניים וכמו
מדליקה מנורות
אבנים ישנות
מבטרם מנו את הזמן.
"זה אתר" היא אומרת
"ראו, זה אתר"
אלפי שנים
קור צפרירי ושקט
מסיטה בידה שיערה הזהוב
"הביטו טוב"
"אתם רואים?"
ומגניבה אלי מבט.
אני יודעת,
העיניים שלי שוב נוצצות.
עיגול כמעט מושלם של צור
בוהק באור השמש העולה.
22/07/2006
ירושלים |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.