מוטי קריספיל / התייתמתי |
ועבים לא שבו הפציע
הן נקראת,
ייעודך רגבים בי הטיח.
כה חסרת,
עונותי נגרעו, תם בי חשק
אלוהיי,
היא חסרה לי בעצם.
הן נשבעת,
עת תגבר וגלדים יחווירו
נתראה,
תשוקותיי משחקים יאמירו.
אך הלכת,
במימד קיומי פס ציר עומק
תוך לבי,
ציפור טרף בוטשה, שוטמת.
אלוהים,
תם בי נער, בגרתי
עולמך,
תם קרס, מפוחם,
פס חלף ונפרם,
התייתמתי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|