אחד מביקורי הרבים בפריז היה בין 12-30.4.1992
בניגוד לפגישות האחרות שלי עם העיר, החלטתי לנהל פנקס זיכרונות
וכמובן זה מאוד מועיל לי עכשיו...
עלתה אז לתקשורת הצרפתית פרשיית "הקצב מליון" ושיתוף הפעולה של
"משטר וישי" הצרפתי עם המשטר הנאצי במלחמת העולם השנייה.
במסגרת סיורי, ביקרתי במוזיאון קטן ומקסים המוקדש לפסל ולמעצב
אנטואן בורדל (1829-1861) שהיה עוזרו הראשי של הפסל הידוע
אוגוסט רודין.
בין הפסלים בלטה סדרה שנשאה את השם "הרוח מנצחת את החומר" -
"LESPRIT MATRISANT LA MATIERE"
דמות מוזרה, אמורפית, לא ברורה פוסלה כמכריעה דמות גשמית
שרירית חזקה.
הפסלים והפרשיה הותירו עליי, מסתבר, רושם רב, וישבתי לכתוב
פזמון שמאוחר יותר גם הולחן על-ידי.
ברצוני להקדיש אותו , יותר מ-14 שנה לאחר שנכתב, לאלה ששרדו,
לבניהם ולנכדיהם - לתקומה ולגבורה.
הרוח תנצח את החומר?
הרוח תנצח את החומר.
גם, אם, בדרך אל הבנק,
יש מחייכים, יש בוכיים בלי אומר.
הרוח תנצח את החומר.
את העולם נכריע ונקיף.
לנו כלל, לא מחכים.
ומלאים בתי-קברות באנשים שלא היה להם תחליף,
אבל, את העולם נכריע ונקיף.
הרוח תנצח את החומר.
הרוח תנצח את החומר.
והאדם נברא בצלם.
גם אם רבים צאצאיו אשר לימדונו מעשים של חלם,
האדם נברא בצלם.
אימנו כבר רוותה מדם!
אימנו כבר רוותה מדם!
ויש אולי כמה מיליונים שאומרים:
שישה מיליונים? ל.ה.ד.ם.!
הם אומרים שישה מיליונים ל.ה.ד.ם.!
אימנו כבר רוותה מדם
והאדם נברא בצלם
את העולם נכריע ונקיף
הרוח תנצח את החומר.