לי גרינברג / שירים של חופש |
שכרון הכח מתעתע בראשם של אנשים.
ציידי החופש מהלכים ברחובות
יורים באשליות
מותירים חותמם על מסך העשן.
כשגזזו את הצמר מעל עורך
בחורף הקר
עינייך אדישות, רק ליבך מתגעגע.
מחפשת מעט עשב
להניח את הראש.
בלדה לכבשה.
רק דגים מתים שוחים עם הזרם.
[או שהם שוחים ואחרי זה מתים...]
השאר נסחפים למרות התנגדות מאומצת,
[או שזו אדישות עייפה]
מתמזגים עם הצבעים החיוורים של היומ-יום.
חולמים להיות פורצי גבולות,
נתונים במסגרת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|