|
חודש עבר.
את קולי בטלפון זיהה באבחת שניה
כאילו לא עברו 11 שנה...
שבוע או שניים של גישושים טלפונים
שיחות מהוססות
ואני חוזרת לילדות
ואולי לא...
קולו עושה בי גל מוזר
צחוקו עושה בי טוב.
היום בין אזעקה לאזעקה דיברנו על הפגישה ההיא
מילדה בת 16 עברו עשור ועברה תקופה
ונפגשנו שוב לדקה.
הייתי כל מה שקיוויתי להיות
מילדה אבודה יותר ילד מילדה
צמחה אישה ארוכת רגליים ונשיות
ורציתי לכבוש אותך ככה
...
הפגישה ההיא ריגשה אותנו עד מאוד כנראה
רק לא חלקנו ביננו הרגש.
אהובי מזה 15 שנה
קולו נדם
למרות ההפגזות הארורות והבלתי פוסקות
על עירי היפה.
חושבת עליו לפעמים.
ואיך אקס מתחלף באקס
ומי יודע מי יותר מיתולוגי.
ואולי מחליפה געגוע בגעגוע
כמה נחמד להחליף במקביל.
איש כחול עיניים
במלח ים שייט שלי... |
|
|
צייר לי מונה
ליזה
בוליביה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.