אני עצוב אמר חתול לאיש
עצוב על שאיני יודע שאיני עצוב
על שאיני יודע שאני שמח לפעמים
ושהמודעות היא נחלת המרעים
וגם אני אמר מיד הכלב
שמח ועצוב מבלי התודעה
ולפעמים אני בוכה או מכשכש לי בזנב
ורוב הזמן אני ישן לבד במלונה
בני האדם חושבים שהם למעלה
וישנים על מזרנים מעופשים
הקרציות אוכלות להם את המעיים
הפשפשים קורעים מהם את התכנים
ריקים הם אנשים ומרוקנים אותנו
אמרו חתול וכלב אמרו ונאנחו
בצער בעלי-חיים חיים הם
ואנחנו
זרוקים לאנחות כי אותנו הם זנחו
אך את עצמם זנחו  ולא נתנו על כך דעה
שהם בני האנוש בני עוולה מנוולים
ולא היתה להם את הידיעה לחשוב רעה
על מי שכבר זנחו הם
כלבים בני אנשים