ילדה הולכת ברחוב. היא לא הייתה כמו כולן, היא הייתה מיוחדת.
היא לא אהבה אותן דברים כמו האחרות-שופינג, מתנות, מסיבות. היא
הייתה דווקא בן אופייה. היא לא אהבה שמלות ונעלים אלגנטיות אלא
מכנסיים ונעלי ספורט קרועות, תמיד לבשה כובע מצחייה הפוך ותמיד
היא לא דאגה למראה החיצוני שלה! חלפו כמה שנים והיא ראתה עלון
של ניתוחים ופתאום לנגד עיניה היא ראתה את חלום חייה, את מטרתה
לחיים. היא ראתה ניתוח לשינוי-מין, מיד היא רצה לספר להוריה על
המציאה אך הוריה מנעו ודחו בתוקף את הרצון, הם הרסו את התקווה,
את החלום.
מסכנה נותרה בחדרה יום וליל בלי לצאת, אבל יום אחד היא רצתה
לראות מהו הסכום המתבקש לניתוח...
היום היא הייתה אמורה להיות בת 20...

(נכתב בשיתוף עם אפרת שפיץ, לכל מי שרוצה להיות מישהו אחר.)