|
לא אספתי
ניצוצות של זעם
מעל ראשי
ולא הרכנתי מבט
אל תוככי קירות מאובקים,
המדבר שלי שוקק
בצפיה,
חובק בחום מבטי פחד
בעיניי ילדים
ואנשים נוהרים לטבול נפשם
בפת שלווה ולו לרגע.
ואני חופנת כאב לזרות ברוח. |
|
|
ביקשתי מחברה
שלי שתמצוץ, היא
הסכימה בתנאי
שאני לא אגמור
לה בפה, אמרתי
בסדר אבל בלהט
האירועים ובלי
כוונה גמרתי לה
בפה היא התבאסה
בטירוף ואני
מנימוס שאלתי:
נו... איך היה?
היא הסתכלה עלי
במבט מאכזב עמוס
ריר וזיעה
והשיבה: לא
יודעת, טעם של
החמצה...
פקד צדי צרפתי
וולגרי מתמיד
באודישן לגלידה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.