|
לא אספתי
ניצוצות של זעם
מעל ראשי
ולא הרכנתי מבט
אל תוככי קירות מאובקים,
המדבר שלי שוקק
בצפיה,
חובק בחום מבטי פחד
בעיניי ילדים
ואנשים נוהרים לטבול נפשם
בפת שלווה ולו לרגע.
ואני חופנת כאב לזרות ברוח. |
|
כשאתה עושה את
זה עם החברה
שלך, אתה בעצם
עושה את זה עם
השכנה של החבר
של החברה של
הדודה של הסבא
של החבר של
החברה של הכלב
של הפרעוש של
נחמה מהמכולת
שהוא מכר פעם
גבינה 5% למוישה
מהקיוסק של
מימי, שבכל יום
ראשון רואה "של
מי השורה הזאת
בכלל".
אז שים קונדום,
אוקיי? אנחנו לא
צריכים עוד
כמוך... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.