אמה כתום / תלות |
אחורי החוף קופצים, רוטטים, מדגדגים
ושוב נסוגים אל מלבושם, לבושתם.
את תפרסי חמש אצבעות לחות ודביקות,
והחול יעטוף בדמעות חומות ונושרות
את הרווחים הצפרדעיים שבין לבין.
צחוק הגלים ילעג לאזניך
ובקולו יישמעו רחשי אלה
שעינם צרה וידם קמוצה ובטנם כנוסה
ורק אחוריהם כמאספי הגוף העייף, משתרכים.
ואת, פרחים נבולים בפיך
ואצבעותיך, ילדים מפרקים ארמונות
תצעדי כשפחה, צמודת ברכיים
אל הכפרה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|