[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








השיר הזה מוקדש בהמון המון...
הערכה.
דאגה.
אסירות תודה.
והכי הרבה...
אהבה!

לניב יפת. ידידה במשבר.

ולכל משפחת יפת.



 


זו הפצצה הראשונה  
בדקה האחרונה
התשיעית במספר
בזמן שעבר
מאז שאבא יצא
הוא עוד לא חזר

את הדלת הוא סגר
והלב שוב נשבר
וקול בכי חלוש את דממת הממד חדר

אמא תוהה הן זה אפשר?
להשאיר מאחור את כל היקר
לזרוק דאגותיה מעליה
ולארוז תקוותיה לצד חפציה

את הדלת הוא סגר
והלב שוב נשבר
וקול בכי חלוש את דממת הממד חדר

התקווה שיום יבוא... אולי מחר
תחזור המשפחה לחיק המוכר
והשדות אינם עוד שדות של קרב
וגם הבעל לביתו שב
אינו חייל הוא אלא איכר במושב






ניב. אני מודה לך מכל הלב על כך.
שברגעים המכאיבים ביותר של מלחמת לבנון השניה.
נתת לי את הזכות.
להיות האוזן הקשבת למכאובייך.
והכתף האיתנה עליה תוכלי להשען.

ובסופו של דבר.
גם את ההשראה.
לכתוב יצירה זו.
שהיא חסרת תקדים ברקורד הצנוע שלי.
ועל כן  אני כה גאה בה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
החיים הם לא
פיג'ויא


תרומה לבמה




בבמה מאז 24/7/06 9:31
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דור ברטל

© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה