|
מילים:אור וורנר לחן:רועי ונטורה
עצים נופלים
אורות כבים
הזמן עומד מלכת
אל מול העננים
צלליות של עצב
מתמשכות אל תוך הערב
והלוחם ממשיך בדרכו
בחוץ הכל הופך שחור לבן
וכל מה שנוגע הופך למאובן
חם הופך לקר
העיוור הופך למסנוור
והלוחם ממשיך בדרכו
בולנוגה, בולנוגה,
בכל עצב יש פרצה
בולנוגה, בולנוגה,
קרן אור שמציצה
לאחר מסע מפרך
ממשיך הלוחם להתהלך
ובכל רגע שנשבר חוזר אותו פזמון מוכר
ששובר את הדממה ומחזק את הנשמה |
|
|
מתהפך לאחור,
נשכב על הגב,
ושוב מתהפך,
מסדר את הישבן
בצורה המדוייקת
שבה ארדם.
מסתובב שמאלה
ושוב ימינה,
ומחליט לחשוב
חזק שאני ישן,
ואז פוקח עין
ומציץ, כי אני
ממש לא מצליח
להרדם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.