מחייך לי חיוך כי עכשיו כבר מותר
כי הגעת לחיי אהובה.
ולבד במראה בקור האכזר
את לי בגד יפה ונפלא.

ובשעת דיכאון ובדידות אכזרית
אצייר בנפשי את דמותך.
שתצבע בורוד את תמונת עולמי
כן, הכל יעלם אל מולך.

כי לכל סיר יש מכסה וגם לסיר שלי,
את אדי העצבות את מחביאה בתוכי.
הם כלואים מבפנים כל עוד תישארי כאן,
אז אל תעלמי, אהובה, אל תעלמי.

ובתוך הסיר שבי הכל מתחמם,
התבשיל על האושר לוחץ.
מפחד לי כל-כך שהכל יעלם,
כשבועת אושרנו תתפוצץ.

אז הישארי כאן איתי ותני את ידך
ותצחקי מבדיחותי המפוחדות.
כי אינני בטוח בדבר מלבדך
בלי ידייך ידיי רועדות.

כי לכל סיר יש מכסה וגם לסיר שלי,
את אדי העצבות את מחביאה בתוכי.
הם כלואים מבפנים כל עוד תישארי כאן,
אז אל תעלמי, אהובה, אל תעלמי.

ואם תעלמי, ואם תעלמי
מה ישאר לי בכל עולמי?

לחפש אחרייך מכסה שלי
כי אין לי שום דבר אחר לחפש.
ודמותי זקוקה לבגד כדי לא להשאר עירומה.
ואין לי לאן ללכת, הכל רק אדמה.
כי בחוץ קר,
ובפנים אין דבר
מלבד אותו רצון ליד, לליטוף למגע.