פסים בה ויש בה חיה
גופה מיתמר אופקית
פסים בה ועיניה אש
פיסת עור מתוחה רכה.

פיטמותיה כראשו של הר געש
דפנות שדיה תמירים כבזלת קרה
כפות ידי אינן עוטפות הר וקוקדו
חיפוש בלתי מוצלח של לקחת.

שפתיים כשפתי ספל מתכת קר
חשופות מופנות מבריקות ורכות
החיפוש אחר הקשר ההצמדות
מותיר בך הרגשה של מחנק.

גוף כולו כמו חוף בתול ורחוק
מביט בך ונתון לחסדייך ונתון
החום הצורב האדמה שבין השניים
הרגע שבו שניים הם רגב אחד.

רגב של עפר מתפורר בקלות
רגב של עפר יציב כגרניט
רגב של עפר מתיז תענוג שמימי
רגב של עפר שביחד הוא עולם ומלואו.

ביחד במסע אל הנודע והמהנה
ביחד עם הרבה מכל דבר
ביחד מול כל הדברים האחרים הטפלים
ביחד כאצנים שמגיעים לקו סיום או התחלה.

ידיים משוטטות מחבקות בוחנות
הכל מדוד נמדד גם ברגעים שמימיים
והראש מביט מכוון מנווט שהכל יהיה לפי המידה
הכל לפי הטעם לפי השעון והזמן הרצוי.

חיוך ילדותי מזכיר תעלול ישן ונזיפה
אנחת הנאה מזכירה דיבור עצמי
צחוק קטן מצביע על משחק שנשחק בתום
חיבוק רך מזכיר לכל שזה עוד יום גדול.