טרמפיסטית בגלקסיה / נחמה |
כמו דקת דומייה ליחסינו, היא הבינה
שאתה ואני כבר לא במרחב המוגן שלנו.
רגע אחד בו הכל עוצר, ואתה לא שם,
כדי לעזור לי לחבוש את הפצעים,
להתאושש ממך בכל פעם מחדש.
אתה ואני כמו סיפור ישן,
שמקומו בספרים מאובקים ובזיכרונות,
ולא בתודעה הדואבת שלנו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|