קרולין כהן / כששומעת אני את קולך |
ואותי קורע
מזרועותיך החובקות ומשפתיך הנושקות
מפסיקה את החלום
ונאלצת לקום לעוד יום.
לעבודה מגיעה
במדי הצבא
אין סוף מטלות
אין סוף צרות
ומיחלת כבר לשוב חזרה
אל רכותך, אל גופך
אל ניחוח היסמין
ואל מתיקותך.
לחץ
עצבים
המון עבודה
אין סוף אנשים
ולפתע כשומעת אני את קולך
תוך שניה הופכת לרגועה
מחייכת
חולמת
שלווה על נשמתי נסוכה
וחיוך את פניי מאיר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|