נטשה מון / סדקים החוצה ממך |
עדין ושברירי כמו אגם בודד
שהחורף הקפיא לו את הגלים,
בניסיון אחרון, נואש
אני צועדת לעבר הגדה
עורך הקפוא
מכחיל לי את קצות האצבעות
צעדים
קטנים
סדקים
סדקים
בבקשה יקירי,
אל תיתן לי לטבוע בך שוב.
לעולם לא תדע כמה נואשת הייתי להציל אותך
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|