New Stage - Go To Main Page

עידו נייס
/
תאוריית העדר

זה מצחיק. העולם הזה כאילו מובל ע"י דברים שמחר, סביר להניח,
לא יהיו בו כבר.
כמה אפשר לדוש בנורמת הטרנדים המתחלפים שהציפו את המאה ה-20,
גלשו למאה הנוכחית, וכנראה הייתה לפני ותהיה הרבה אחרי?
אתמול הרי בלונד היה הכי קול, היום רק ברונטיות מקבלות תשומת
לב.
מי יודע, אולי באיזה עולם שאנחנו לא מכירים, שיער
חלודה(ג'ינג'יות) יהיה הדבר האמיתי.
כמה שזה דבילי.
אני מניח שכל אחד בתקופה זו או אחרת שואל את עצמו האם הוא חלק
מעדר.
האם מה שמוביל אותו זה דעות ועקרונות, או שפשוט, בלי לשים לב,
הוא עושה מה שכולם עושים, חושב מה שכולם חושבים. זיקית.
הכי מצחיק אותי זה שגם דברים שבמבט מהצד ייראו הכי לא
יפים/טובים/נחשבים, בתקופה הנכונה ובהשפעת האנשים הנכונים,
אותה תכונה שלילית שלהם לא תזכה להסתכלות, כאילו היא לא קיימת
בכלל, ואותו פריט/אדם/רעיון, פתאום יהפוך לדבר הכי טוב שנחת
כאן(ראה ערך כפכפי קרוקס), לפחות עד הדבר הבא.
אז למה זה? למה זה קורה?
מי הוא אותו בחור אמיץ שהחליט שכפכפים מגומי מגעיל עם חורים
מקדימה, יהפוך ללהיט במחיר מופרז, שלא מונע מאנשים לקנות אותו
בכמויות?
כמה כשרון צריך להיות לבנאדם הזה שהופך חומר גלם להצלחה
מסחררת?
והכי חשוב, באיזה תרגילים הוא משתמש כדי לגרום לאנשים לחשוב
שהוא צודק?
אבסורד!
איך יכול להיות שדוגמנית, יפה ככל שתהיה, מצליחה להשפיע על
ילדות קטנות ותמימות שהשעון/בושם/חולצה שהיא מפרסמת זה הדבר
הכי טוב שיש, ושאולי אם הן ישתמשו בזה, הן ייראו כמוה?
דוגמה: קוקה קולה.
אתם יודעים מה, אני לא אוהב קולה. אף פעם לא אהבתי.הפרסומות לא
עושות לי את זה.
אבל אם כולם שותים, זה חייב להיות טוב, לא? אז זהו...שלא! ולא
צריך להיאבק בזה.
משום מה יש לאנשים מין הרגשה כזאת, שאם משהו נחשב טוב, הם
חייבים לאהוב אותו גם, כי אם לא, משהו לא בסדר אצלם.
לדעתי, זה בדיוק ההפך. כמו שאני רואה את זה, אם בנאדם גדול
בצורה מסוימת, או בחברה מסוימת, ובמהלך חייו החליט שא' או ב'
לא מתאים לו - הוא הגאון האמיתי.
(ואני בכוונה משתמש במילה גאון, להראות שזה לא חייב להיות בחור
עם 100 בתיכון. המילה גאון קיבלה שלא בצדק אסוציאציה של הצלחה
בלימודים. זה לא נכון).
לא זה שיודע איזה ג'ינס הכי נחשב ומה הבירה הכי טוב, אלא זה
שלובש טרנינג כי זה נוח, ושותה מיץ תפוזים, סתם כי זה טעים, גם
אם זה ביום שישי בערב באיזה פאב באלנבי.
לדעתי, על כל פרט שאדם מאמין בו, שהוא לא חלק מהנורמה המקובלת,
אפשר להוסיף לו עוד נקודה לסלסלה שמראה עד כמה הוא מיוחד וטוב.
אדם שנולד במגזר דתי וחוזר בשאלה - תוסיפו לו כמה נקודות. אדם
שנולד במגזר חילוני וחוזר בתשובה - כנ"ל, ולא משנה בכלל מה אתה
או חבר שלך חושבים על הנושא. עצם העובדה שהבנאדם התנתק מכל מה
שהוא ידע עד היום, מכל מה שלימדו אותו ההורים (תרצו או לא
תרצו, זה הדבר שנחרט הכי חזק בראש), הוא החליט שהוא צודק והם
טועים.
אני בכלל חושב שהדת זה הגורם לעדר הכי גדול בהיסטוריה.
מדהים מבחינתי שלפני, לא יודע, כמה אלפי שנים איזו אמא החליטה
שמה שירגיע את הבן שלה זה שיידע שיש מישהו ששומר עליו ומאז
העולם כולו נסחף לזרמים שונים ומשונים שגרמו למלחמות ורצח
ושנאה, אבל אף אחד מהם לא עוצר לרגע וחושב שאולי כל זה לא שווה
את זה בכלל, זה לא שווה אף טיפת דם של יהודי או נוצרי או מה זה
משנה בכלל.
אנשים בכל מקום מקדישים מהחיים שלהם כמויות אדירות של זמן
ואנרגיה בשביל משהו שהם לא מבינים ובחיים לא יבינו, אבל
השתכנעו כי כמה רבנים שספק אנסו ילד קטן ספק גנבו כסף מהקופה
של בית הכנסת, אמרו להם שזה הגיוני. שוב, פשוט לתפוס ת'ראש
ולצעוק.
חלפו 3 ימים.
אבל די, לא בשביל לרדת על אלוקים התיישבתי מול המחברת, אז איפה
הייתי?
האמת, אני מנסה להפיק מהחיים שלי את המקסימום, ואני יודע
שלהיצמד לנורמות בטוח לא ייקח אותי לשום מקום.
לחשוב לפני 300 שנה שאפשר להמציא איזה גוש מתכת שיכול לעוף
בשמיים ולא ליפול, שקול בערך לזה שאני אתעקש שאני יכול להמציא
מכשיר שיעביר אנשים ממקום למקום דרך צינור מולקולות, או אולי
אלחוטי. כן, כמו בסטאר-טרק.
בעצם, למה שאני לא אתעקש? כי זה לא נראה לכם הגיוני? אז מה?
דווקא בגלל שקשה להבין את זה, זה הכי הגיוני שיש.
מבחינתי, כל מה שהוא שונה, הוא כבר יותר טוב. יותר איכותי.
אז מה?  אני מדבר על להסתכל על הרוב ולעשות ההיפך? לא.
לא צריך לעשות דווקא לעולם. לא צריך להיות ההיפך, במובן שההיפך
לא צריך להיות קו מנחה, באותה מידה שהנורמה לא צריכה להיות קו
מנחה. אם לאנשים יהיו אופקים מספיק רחבים ואישיות מספיק חזקה,
הם כבר לבד יבינו מה טוב להם ומה לא, בלי שום קשר למה שהיתר
חושבים, ואוטומטית, מן הסתם, חלק מהדברים יסתדרו עם השאר, וחלק
בדיוק ההיפך. וכל זה בהתעלמות מוחלטת מכל השטח האפור שיש
באמצע.
והאנשים האלה, אלה שיצליחו להסתכל מעבר לאף, אבל לא ימינה
ומשמאלה לכיוון החברים/משפחה/חברה, אלא קדימה, רחוק, אבל
פנימה(כן, אני פלצן) לתוך הגוף שלהם, להם צפוי העתיד הכי ורוד.
הם גאונים אמיתיים. העדר מבחינתם לא קיים.
אז תעשו מה שטוב בעיניכם, ככה תוכלו להפיק מעצמכם את מה שתמיד
רציתם, ואל תפחדו לרצות.




היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 16/5/07 20:06
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עידו נייס

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה