|
נאור, היינו אחד
המילים שלך שידעו לחבק אותי כשצריך.
השתיקות שלך שליטפו לי את הלב.
האמת המרה שלך שניתזה לי לעיתים בפנים.
המקלט שלי בכל הרוע שאפף.
החבר הנאמן היחיד שהיה הכל בשבילי.
האחד שאהב אותי כשלא נותר מה לאהוב.
הכתפיים שאיפשרו לי לבכות אליהן.
העיניים שחייכו אלי בשקט.
הידיים שחיבקו חזק באוויר.
החיוך שחימם את חיי.
הלב - שפעם בשבילי.
נאור, היינו אחד
נשארתי לבד. |
|
|
יותר משאני שונא
ערבים, אני שונא
בקרים ואחרי
הצהריים.
בכלל... הגעתי
למסקנה שערבים
אני אוהב, אבל
לילות
ופרנצ'סקות הרבה
יותר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.