יוספסון מתיישב לשולחן הכתיבה
ואוחז בידו את העט.
מזל כי החפץ דומם וקר
כי בכעס ובאיבה אותו הוא לופת.
אינספור מילים ורבים הספרים
אותם קרא במהלך חייו
ועם זאת, כמה עגום - ההשראה
לא טורחת להשתין עליו.
יוספסון גיבורנו המלנכולי
חשק כל חייו לכתוב, המספרים,
הנוסחאות אליו דבקו
בעוד הפרוזה סרבה אותו לאהוב.
וכך ידידנו עסק חצי יובל
בראיית חשבון לסופרים ומשוררים,
מחייתו - הודות להגיונו הקר,
את המוזה השאיר לאחרים.
יוספסון הסתגר בלשכתו
עד יתפוצץ כל וריד ונים,
בעזות חשקה נפשו
להצטרף לעדר האמנים.
שעות, ימים וניירות לרוב
בזבז הבחור אך אבוי ונורא
לאחר מאמצים ואגלי זיעה
יצאו כתביו, איך לומר, חרא.
אשתו החלה רוגזת
כי בעלה מתיסכול מתמוטט
בעוד היא צורחת, חנק צווארה
והרי לכם יצירת מופת.
יוספסון עזב את עולמנו
אך ילדי השכונה עדיין מדברים
על אותו המלנכולי שבהגיון קר,
רצח את אשתו והשאיר את הכתיבה -
לאחרים. |