ואתה שראית אותי שוכבת, בצל,
תחת כפות התמרים
נשארת עומד.
ועקבת אחריי צעדים, צעדים
וידעתי אותך מאחוריי
וידעתי אותך מהלך לצדי
אוחז בידי
ופוחד.
ואני רציתי להתערבב בך
אבל אתה?
היית לי לצל
לסוכה, סוככת על ראשי
כנדן לחרבי
משכך מרחקים, מרחבים
וכעבים.
מגונן עליי
מפגעי אחרים.
ובדום פנייך, והעדר מילותיך
אפציר בך, ובעדנה
"אנה תהיה עוד ארבעים שנה?" |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.