|
רגעים של חירות אינסופית
רגעים של צחוק מתגלגל
רגעים אהובים עטופים
ציפוי מתוק של שוקולד.
מכניסים לפה ומיד
נמס הציפוי
ונגלה הזכרון
רך וחם ומתרפק.
זכרון שלנו
ערפילי ונמוג
נשאר כך לנצח
בינינו.
פעמים הזכרון שלנו נשאר חבוי -
סגור בין כפותינו.
אדם בא, מכניס ראשו
בין כפותינו
והזכרון בורח
נכנס כך סתם לראשו של האחר
ונבלע שם מוצא לו מקום
מסתור חדש.
לי האדם הזה הוא אתה
את זכרונותיי שלי
אעביר אליך
באהבה
הם
לא יברחו
ממני כך סתם
לראשו של אדם אחר. |
|
|
ומה עם הבנין
השני?
יגאל עמיר,
מופתע בשיחה עם
אחותו הדס כשהיא
סיפרה לו
שהורידו את בנין
התאומים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.