נעמה אוקנין / הייתי |
והייתי שמחה ועצובה
האור שנגע
ליטף ובלע
והאור שנגע
לא בדק ופגע
ממלוא העוצמה
ממרומי ההרגשה
יפה יפה
כמה יפה
ביד מלוכלכת
ברגל טמאה
מסקלת באבנים
חומות של תשוקות
וילונות של פחדים
עומדת עירומה
מול קהל של תמותה
מסתקלת באבנים
וחומות שחורות מסתירות ת'חיים
ממלוא ההרגשה
ממרומי העוצמה
רעה רעה
כמה רעה
והייתי שניה
והייתי אחרונה
איש לא רצה
איש לא פצה
במקריות נפגשתי,
נחפצתי,
ונשארתי
ממלוא העוצמה
ממרומי ההרגשה
יפה יפה
כמה יפה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|