חזי:

אין משמעות לשם של המלחמה, זה קשקוש בלבוש וזה בכלל לא
מעניין
חשוב יותר להכריע במלחמה ומצידי שיקראו לה מלחמת  גוג ומגוג.

אלברט:

אני חושב שמתוך לא לשמה כינית את המלחמה בשמה; וזהו שמה
האמיתי: מלחמת גוג ומגוג.

זאת כי:

1- זוהי מלחמה יזומה ע"י אירן. (חיזבאללה, חמאס, וגם סוריה-
הינם כלים מלחמתיים בידי אירן).

2- אם חיזבאללה (וכמובן גם חמאס) יוכרע ע"י צה"ל, אזי
האירנים יפעילו את האבן השניה שנותרה בידם - סוריה. למעשה,
היתה אמורה להיות סוריה בתוך המלחמה מזמן; וישראל היא זאת
שהיתה אמורה להכניסה למשחק, כי הידיים ידי חיזבאללה והנשק הוא
נשק אירני שעבר דרך סוריה במקרה "הטוב", או נשק סורי תקין עם
תוויות - במקרה הפחות טוב. את זאת ישראל ידעה ואף אמרה את זאת
במפורש.

3- מדוע סוריה הרשתה לעצמה להיות "אבן" במשחק האירנים? על
השאלה הזאת ניתן לענות במספר מישורים: לפני הכל המישור
ההתנהגותי האישי: מצב "אין-אונים" שנקלעה אליו ההנהגה הסורית
בהנהגת בשאר אסד - המנהיג הטרי; וזאת כתוצאה מהסתבכויות
מיותרות עם ארה"ב והעולם המערבי; ספק אם האבא חאפז אל אסד היה
מגיע להסתבכויות מיותרות כאלה: הרצח בלבנון שגרם ליציאתם משם;
התמיכה הפומבית בסדאם חוסין המובס... (אבא שלו התפקד בזמנו עם
בוש האב בקואליציה, נגד עיראק ולא אחרת...). טעויות אישיות
טקטיות אלה הביאו למצב של חוסר אונים משווע ברמה ההנהגתית,
והפריחו שרשרת של מצבים נלווים שנכנסה אליהם סוריה בעל כורחה,
וכך מצאה סוריה את עצמה מבודדת כלכלית ומדינית, בעולם הרחב ואף
בעולם הערבי. בפינה הזאת ובשטח מת הזה המתינה לה אירן; זהו
למעשה סיפורו של אונס - לא של קואליציה מלחמתית ולא טרוריסטית.
 

4- יש לי את "הפילינג" שלאירן יש יותר מתוכניות להגיע לפצצת
אטום חמה, או במילים התקינים - להעשרת אורנייום בפועל. במילים
אחרות, הפילינג הסורר שלי אומר, שבידי אירן כבר נמצאת פצצת
אטום, או כמות משמעותית של אורניום מועשר ומוכן. תבעתי
מהפילינג שלי תשובות ברורות, וז מה שהוא סיפק:

א- אל נא לשכוח מהיכן מקור "היידע" האטומי האירני: מרוסיה.
אולם, אל נא לשכוח, שבזמן התאקלמות רוסיה, ועוד לפני שפוטין
"הנאור" הגיע להגה, היתה תקופה של מעבר שניתן לקרוא לה "תקופה
מתה" שאף אחד אין לו תיעוד עליה ולא יודע על מהותה או מה קרה
בה; באותה מידה אף אחד לא יכול לקחת פטרוניות עליה ו/או אחריות
מיניסטריאלית עליה... במילים פשוטות, בתקופת המעבר מבריה"מ
לרוסיה וקומץ המדינות סביבה, נפל הרבה "יידע" בין החורים, ואף
הרבה מעבר ליידע שנמכר לכל המרבה במחיר; את זאת אולי שכחנו, אך
מקבלי ההחלטות בארה"ב ובמערב לא שכחו, וניתן להניח שאי-השיכחה
הזאת מדירה שינה מעיניהם... וזה מביא אותנו להנחה הבלתי נמנעת
והבלתי נעימה: יש בידי האירנים פצצה ו/או פצצות מוכנות
ומזומנות וחמות; ומעבר לזאת אין מן הנמנע שבידי אירן יש עוד
שאיפה להגדיל את ארנסל הנשק המסוכן שבידיהם, ע"י העשרת אורניום
פעילה, ועל ידי "יידע" וניסויים במעבדה. הממזרים האלה קנו
כנראה (במחיר מציאה) שני דברים: גם נשק גרעני וגם יידע גרעני.
אינני נשען רק על האנאליזה הלוגית הזאת - כך מצהיר הפילינג
שלי, כי-אם על עוד עובדות בשטח שיש רק להבחין בהן ולקראו אותם;
וזה מביא אותנו לנקודה השניה.

ב- המידע והאנאליזה שסוכמו בנקודה (א) לעיל אינם רק נחלת
הפילינג שלי; סביר להניח שארה"ב ומדינות המערב גם דשו בהן...
ואולי אף עומדת לרשותם אינפורמציה שאינה עומדת, ועם כל הכבוד,
לפילינג שלי... מה שמאושש את ההשערה האחרונה הוא זה:

- מדוע ומהיכן שואב נשיא אירן את האומץ לעמוד מול כל העולם
ולצפצף עליו בפרהסיה? האם נכון הוא להסתפק בתשובה המקובלת עד
עכשיו והיא: הוא פשוט משוגע! - ???

- מדוע העולם המערבי וארה"ב שברו כיוון לפתע, מאיום
וסנקסיות ומלחמה לחבילת המרצות מפורטת לאירן? מדוע בוש הקאובוי
הרשה לעצמו להצטרף למציעי חבילת התמריץ הזו? מדוע אירן ציפצפה
לפתע על ההצעה הנדיבה הזאת, וקבל עם ועידה! בפרהסיה. אירן אמרה
מפורשות: איננו עומדים למכירה ולא לחבילת המרצה כזו או אחרת;
אם איני טועה, הם השתמשו בנוסח המילים הזה.

- מדוע שוב, בוש הקאובוי, שכח מהאולטימטום התקני שנוסח
באו"ם, ושהסתיים מזמן... הוא היה אמור לכאורה להשתמש במידע הזה
ולהזכיר לכל העולם שניסינו "איתם" את הדרך הנדיבה אך הם בעטו
בנו... הוא הרי אלוף השימוש בדעת הקהל וזקוק לה במקרה הזה לאין
ערוך... אולם במקום זאת הוא שתק, וארה"ב שתקה והאו"ם שתק ואף
אחד לא זכר או הזכיר את סיום מועד האולטימטום. האם נכון הוא
להניח שמיני-מלחמה שלנו תפסה את תשומת לב העולם? או אולי
שהסיפור מסתכם בהשערה הזו: בסך הכל, בוש והמערב ביקשו, בחבילת
התמריץ המוצעת, לבדוק את רצינות האירנים - עד היכן הם הולכים
רחוק עם "מה שיש בידם", וקיבלו להפתעתם את התשובה...

- מדוע ישראל התעקשה להזכיר, במספר הזדמנויות, את "זאת"
במילים ברורות ורמות: למרות זה וזה וזה (למרות שהנשק לחיזבאללה
בא מאירן דרך סוריה; למרות שהנהגת חמאס והוראות המלחמה שלו
באים ומתנהלים מתוך סוריה; למרות שהטילים המגיעים אל תוך ערי
ישראל נושאים את "מייד אין סירייה" - ללא אפילו הניסיון להסתיר
את הדבר) - אין לנו שום כוונה לתקוף את סוריה. לא פעם ולא
פעמיים ולא שלוש, נשמעה ההצהרה הרשמית הזאת מפיות הכי רשמיות
בישראל; זאת בזמן שסוריה הפרה למעשה ובפרהסיה את הסכמי הפסקת
האש המסורתית עם ישראל, שנשמרו עד עכשיו בקפידה.

מדוע? בזה מסכם הפילינג שלי את טיעוניו, ונח.

5- אם נחבר 1,2,3,4 ייצא לנו 5 , זאת בשפת המתמטיקה; ובשפה
העממית, אם בכוונת אירן להפעיל נשק גרעני, הרי עליה להתחיל
בתהליך שיוציא את הכוונה הזאת מהכוח אל בפועל, ותהליך מעין זה
יכניס את כל 70 אומות העולם למשחק בעל כורחם. הפילינג שלי שוב
מכוון אותי לזאת: "התהליך" בפועל התחיל. לכן אני חושב שחזי חזה
בלי כוונה את שם המלחמה הזאת.

שיהיה לכולנו שבת שלום,

אלברט שבות (יום שישי, 21/07/06).