עומר כהן / גרבר |
אכלתי גרבר.
נחנקתי.
מתתי.
החלטתי שאני רוצה לחיות.
המשכתי לחיות.
שכחתי את הכל.
המשכתי לחיות.
נזכרתי וכתבתי את זה.
ואז זה קרה.
דבר כה קריטי בגיל כה צעיר.
לא יכולתי עוד לברוח מהמציאות.
זה קרה.
הלכתי להשתין.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|