[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אנטואן א. פלרי
/
בכל עת את איתי

בכל עת שאביט בשמש,
אזכר בשיערך הנופל על כתפייך
כאש המתלקחת והמתגלגלת
בשדה חיטים יבש.

בכל עת שאראה את הים,
אזכר בעינייך
שגליהן הגועשים והקוצפים
מתנפצים על מזחי ליבי,
מטביעים את נפשי
במעמקי מצולותיהם.

בכל עת שאחזה בשלג הצח,
אזכר בשינייך הצחורות
שניבטות מחיוכך,
ערוכות בסדר מופתי
כאריחי קירות נפשי.

בכל עת שאתבונן בדם,
אזכר בשפתייך הדקות והענוגות
כחוט השני,
ודם אהבתי עודנו עליהן.

ובכל עת שאזכר
בך,
גם אזכר
בכך
שכעת אוחז בך אחר,
טוב יותר,
משהייתי אני.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אם הנמלה חשבה
שהיא הצרצר,
והצרצר חשב שהוא
הנמלה...
האם זה אומר שהם
לא ישרדו את
החורף?

-זאולוג שחושב
שהוא פילוסוף.


תרומה לבמה




בבמה מאז 24/7/06 7:17
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אנטואן א. פלרי

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה