שוב לילה
ושוב אני לא נרדם
וזה לנו לילה שלישי כבר
ועוד ארבע שעות אני קם
ולא נרדם
ועוצם את עיני
ולא נרדם
ורואה בעוצמי את עיני
שער ברזל פשוט וישן
שער ארוך, כניסה למכוניות
ובצידו האחד אני שוכב, כמו עכשיו
ובצידו השני יושב בן דמותי,
שזה גם אני, ולא חשוב
אם זה הוא או היא
ובן דמותי ממלמל לעצמו
תישן, תישן כבר, תישן
והוא מניח ידו על השער
וכל פעם שהוא אומר הוא
מטלטל את השער,
תישן כבר, תישן
ואני לא רואה אך אני
מרגיש, איך עם כל טלטול
חבטה מוטחת בראשי
ובן דמותי אומר תישן כבר, תישן
ובן דמותי צועק ומטלטל חזק ת'שער
תישן כבר, תישן כבר, לתמיד.
ובן דמותי מפסיק,
והוא ניגש אלי השוכב
ומרים אותי בזרועותיו
וכנראה שזה חשוב שבן דמותי היה אישה,
ואני רואה את עצמי
מוטל בזרועותיה
בן חמש בערך
עם פנים מלאות דם
ולא נרדם.
12/00 |
