(מהרמקולים השמאליים של הבמה נשמע בום אדיר. שנייה לאחר מכן
נשמע בום אדיר מהרמקולים הימניים. משני צידי הבמה יוצאים אנשים
לבושים בחליפות מוזרות המקנות להם צורה של פגז, השניים נפגשים
במרכז הבמה.)
בצמ"ר: (חלש יחסית) בום!
רז פגז: (חזק ממנו) בום!
בצמ"ר: (חזק יותר) בום!
רז פגז: (חזק אף יותר) בום!
(כל אחד מנסה לגבור על חברו עד שבצרחה אימתנית הם צועקים ביחד
"בום" ונופלים מעוצמת הצעקה.)
בצמ"ר: (קם ראשון, במבטא ערבי) תגיד לי יא מג'נון, אתה לא רואה
לאן אתה טס?
רז פגז: (קם אף הוא) אתה מדבר יא מעופף,  טס במעגלים ומפריע לי
לעשות צדק הסטורי.
בצמ"ר: אני צודק. אני קובע את העובדות בשטח, אני בצמ"ר!
רז פגז: בצמה?!
בצמ"ר: בצמ"ר, בצמ"ר. בצצת מרגמה.
רז פגז: באמת?! גם לנו יש מרגמות.
בצמ"ר: אבל אצלכם בצצות כוסיות-60, 80. אני בצמ"ר 240! אני
גבר!
רז פגז: מרשים, אבל אני רז פגז, התותח שבתותחים, האסון של כל
חיזבאללון!
(מגיעים לבמה גבר ואישה הלבושים כטילים)
רצ'נוי: מה אתה מתלהב, קיבוצניק? עומדים מולך טיליה של ממה
רשה.
רז פגז: מה אתה רוצה?
רצ'נוי: אני, רצ'נוי פרודיבוטנקווי גרנדימיוט, או איך שהחברה
מכנים אותי-RPG. מחסל הטנקים וחוטף החיילים, מו הא הא!
קטיושינקה: בדיוק, מו הא הא!
רז פגז: ומה את קשורה?
רצ'נוי: אתה לא מזהה את קטיושינקה? חשבתי שאתם כבר מכירים, היא
הרי כבר ביקרה בארץ שלכם כל-כך הרבה.
קטיושינקה: בדיוק.  כל-כך הרבה.
רצ'נוי: תשמע היא אולי קצת מבוגרת אבל יש לה ניסיון.
(נכנסים גבר העושה עם ידיו תנועות של אווירון ונע במעגלים ועל
כתפיו בחורה הלבושה בבגדים פרובוקטיבים)
אבי רון: אווירון! א-ו-ו-י-ר-ו-ן!  אווי...
כולם: שתוק!
אבי רון: תראו איזו פצצה יש לי.
בצמ"ר: באמת בצצה לא נורמלית.
רצ'נוי: לא הייתי מתנגד לגלות את סודות הגרעין שלה.(קטיושינקה
נותנת בו מבט זועם)כלומר יש צורך מודיעיני לבדוק אותה, מקצועי
בלבד.
אבי רון: תשמעו, היא לוהטת! שורפת כל מה שנקרא בדרכה. אבל רק
לי היא שרה "רד אלינו אבי רון." רק לי!
רז פגז: אבי רון,  אבי רון, אתה כזה גאון!
בצמ"ר: חלאס!
כולם: מה?
בצמ"ר: אתם לא רואים?! הקטע לא ממריא! כולם תקועים בשמים ולא
נותנים לעבור. רוצים כבר אקשן! די! הרוגים יהודים וערבים, לא
זיוני שכל!
רז פגז: מה אתה רוצה שנעשה? שנגיע עכשיו עד למטרות שלנו? למי
יש כח?
בצמ"ר: בכל מקרה יהיו ביצוצים, בכל מקרה יהודים וערבים ימותו.
למה שלא מעכשיו נתפוצץ כולנו כבר כשיורים אותנו?
אבי רון: הגיוני, הרבה יותר יעיל, הרבה פחות מאמץ.
קטיושינקה: בדיוק. הרבה פחות מאמץ.
רז פגז: לא חשבתי שגם לערבים יכולים להיות רעיונות טובים.
חברים, זה הסטוריה! מהיום רק עבודה עברית בארץ ישראל, רק פגזים
עברים יפגעו ביהודים ולא גויים.
רצ'נוי: תענוג לעשות אתכם עסקים.
אבי רון: אח, איזה מזל שהמנהיגים שלנו לא פותרים דברים כמונו.
היינו נשארים חסרי עבודה...
רז פגז: אז קדימה חברים, אחורה פנה!(חוזרים כולפ למקום ממנו הם
באו, בום אדיר מרעיד את הבמה.)